טוראי בנימין וייס ז"ל

קורות חיים

בנימין וייס בן אברהם-יצחק ומרים. נולד ביום כ"ז באלול תרס"ג (15.9.1903) בטרנסילבניה, למשפחה כפרית של חוכרי אחוזה. חונך חינוך יהודי, ולמד בבית ספר עממי ותיכוני. אחרי מלחמת העולם הראשונה נמשך אחרי התנועה הציונית שקמה שם.

משהתחיל השלטון הרומני ב"רפורמה אגאראית", שכוונה לנישול ההונגרים והיהודים מאדמותיהם, לא ראה לפניו כל עתיד בהמשכת דרך אבותיו, ומשעלו יהודים מטרנסילבניה להתנחל בעמק יזרעאל, עלה גם הוא ארצה ב-1923, והחל לעבוד אצלם בכפר-גדעון כפועל חקלאי. בגלל האיסור של הקק"ל להעסיק פועלים שכירים, עבר לעבוד ב"מחנה ישראל". משנחלש הנסיון ופסקה העבודה, עבר לעבוד בעמק זבולון בראשית ישובו.

במשך הזמן למד לדבר עברית וערבית, הכיר את מנהגיהם ונימוסיהם של הערבים והדרוזים, וקנה לו ידידים רבים ביניהם. עבר לשרת בשמירה כאחד ותיק, ובמשך שנים שמר בישובי עמק זבולון, נהריה, גן-השומרון, תל-מונד, עפולה, כפר-יהושע, עין-עירון, יקנעם, חריבה שעל הכרמל, אחוזה, רמות-השבים, ובאחרונה בנשר יגור, ובכל המקומות הצליח בשירותו ובקשירת יחסים עם השכנים.

ב-1932 השתתף ביסוד אגודת השומרים, ונתחבב על חבריו. בהיותו נשוי ניסה ב-1934 לחדול מעבודת השמירה בלילות, והחל לעבוד בבית-החרושת "נשר"; אך לא יכול לוותר על המרחב והחופש, ואחרי שבועות אחדים חזר לשמירה. בחורף תש"ח עמד על משמרתו יומם ולילה, דרוך לקראת כל סכנה. תודות לעינו הפקוחה סוכלה המזימה לפוצץ את הטחנות הגדולות בחיפה.

באחת מהתקפות הליגיונרים הערבים על התחבורה היהודית, יצא נגדם בטנדר עם כמה בחורים, נפגע מכדור ונפל, ביום י"ג בניסן תש"ח (22.4.1948). הובא לקבורה בחלקת השומרים בשייך-אבריק (בית שערים). בן 45 בנפלו.