-
בן לאה ויוסף
-
נולד ברוסיה
-
בתרס"ה, 1905
-
-
התגייס ב-1940
-
שרת בצבא הבריטי, הגנה
-
יחידה: תובלה
-
נהרג במצרים בצבא הבריטי
-
בי"ב בסיון תש"ב, 28/5/1942
-
במלחמת העולם השניה
-
מקום נפילה: איסמעיליה
-
באזור סיני ותעלת סואץ
-
מקום קבורה: פתח תקוה - סגולה
-
-
הותיר: הורים, אשה ושני ילדים
-
-
קורות חיים
אהרן וייסבין נולד בשנת 1905 ברוסיה. עלה ארצה בשנת 1923 לאחר נדודים של חמש שנים בדרך עם משפחתו. בארץ הצטרף לתנועת הצופים וכחבר התנועה יצא ליבנאל שבגליל התחתון לארגן את הנוער המקומי ולהדריכו. היה מלא מרץ וחדוות חיים, הרבה לשיר והתחבב על חניכיו. חבריו כינוהו בשם החיבה "רונקה". עם זאת מילא במסירות רבה את חובת השמירה על המושבה ושדותיה.
לאחר זמן שב לתל-אביב ושם עבד בבניין. היה בין ראשוני המתנדבים למגן-דוד-אדום וגדוד מכבי האש. בשנת 1925 הצטרף לארגון ה"הגנה" והתמחה בהרכבת נשק. בתל אביב נשא אישה, הקים משפחה ובשנת 1934 הצטרף כחבר לקואופראטיב התחבורה "המעביר".
בשנת 1940 התגייס לחיל התובלה של הצבא הבריטי. בכל הזדמנות העביר לארץ נשק שאסף בשביל ה"הגנה" תוך סיכון רב. מעשי ידיו עמדו יפה במבחן הקרב. ביום י"ב סיון תש"ב (28.5.1942) נהרג בתאונת דרכים בכביש איסמעיליה שבמצרים. נטמן בפאיד שבמצרים.
הניח הורים, אשה ושני ילדים.
במלחמת יום הכיפורים (1973) מצא בנו איתמר את קבר האב במצרים והחזיר את עצמותיו לארץ-ישראל, למנוחת עולים בבית העלמין בפתח-תקוה.
רשימות לזכרו התפרסמו בעתון "דבר"; בכתב העת "במחנה"; בספר העיתונים תש"ו; ב"ספר ההתנדבות" ובחוברת החייל העברי.