-
בן טניה וחיים
-
נולד באירן
-
בד' בשבט תרפ"ב, 1/2/1922
-
-
-
שרת בצבא הבריטי
-
-
נפל מול חופי סוריה בצבא הבריטי
-
בי"ב בסיון תש"א, 7/6/1941
-
-
-
-
הונצח בירושלים - הר הרצל, חלקת נעדרים
-
-
הותיר: הורים ואחות
-
-
קורות חיים
בן טניה וחיים. נולד ביום ד' בשבט תרפ"ב (1.2.1922) בפהלווי שבאירן. בשנת 1933 עלה עם אביו ואחותו לארץ-ישראל והם השתקעו בתל אביב. אמו נסעה לברית המועצות לביקור ולא קיבלה אשרת יציאה אלא כעבור חמש עשרה שנים. לכן היתה לו אחותו כאם. אליהו סיים את לימודיו בבית הספר "תל נורדאו" בתל אביב והמשיכם בבית הספר המקצועי על שם מכס פיין. מילדותו הצטיין בשחייה, הצטרף בנערותו לפלוגת "הפועל" וזכה בפרסים רבים כשחיין.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה היה בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי והוצב לחיל האוויר בתפקיד של מסגר. לאחר חצי שנה התנדב ליחידת קומנדו והשתתף בכמה מפעולותיה. ערב פלישת הבריטים ללבנון ולסוריה, שנשלטו אז על ידי ממשלת וישי הצרפתית נשלח אליהו ללבנון לבצע פעולות חבלה בקווי הטלפון בין צור לביירות. לפעולה זו יצאו על סיפון הספינה "מונה ליזה" שלושה קצינים בריטיים וארבעה חיילים יהודים ארצישראלים. היחידה יצאה לדרך בערב ה-6.6.1941 והגיעה באותו לילה סמוך ליעדה. חלק מאנשיה ירד לסירת פלישה קטנה במטרה להגיע לחוף ובדרכם נפגעה הספינה על ידי גל גדול והתהפכה. אנשיה הגיעו בשחייה לחוף ואז התברך שאליהו נעדר. הוא נעדר מאז יום י"ב בסיוון תש"א (7.6.1941). על פי עדויות שונות נאסף אליהו בלב ים על ידי חיילים ניוזילנדים, הועבר לבית חולים במצרים ושם נפטר. הניח הורים ואחות.
בהר הרצל בירושלים הוקמה מצבה לזכרו. בעתון "הארץ" פורסמה לימים כתבה של אריה חשביה בשם "האיש הכ"ד" המתארת את פעולת הקומנדו שבה השתתף אליהו ואת נסיבות העדרו. זכרו גם הונצח ב"ספר ההתנדבות" ב"ספר השנה של העתונאים" תש"ו ובספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי.