סמל יחזקאל סנדלר ז"ל

קורות חיים

בן חנוך וחיה. נולד בא' באלול תר"ץ במטולה. אחרי גמרו בהצטיינות את בית-הספר העממי (בפיקוח "המזרחי") בכפרו למד שלוש שנים חרטות ומסגרות בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה. בזכרו שהוריו ושבעת אחיו (כולם שירתו בצה"ל במלחמת השחרור) ואחותו עובדים קשה במשק, כדי שהוא יוכל ללמוד בעיר, התמסר ללימודים בכל הרצינות ובשהותו בימי חופשתו בבית, עמוס חובות לימודים והכנות, היה נוטה שכם גם לכל עבודה במשק. בחיפה היה חבר פעיל ואחר-כך מדריך בגדוד "ניר" שבשבט הצופים ביל"ו, וגם מדריך באיתות בגדנ"ע, אחרי גמרו את הקורס בהצטיינות. היה הרוח החיה בגדוד הצופים ונקרא בכינוי החיבה "יחזקאל החייכן". הצטיין בעבודה המקצועית בבית-הספר ואצל נפח ובחג"ם. בגדנ"ע הפליא בבקיאותו -בכלים השונים ובזריזותו ומסירותו במילוי תפקידים במסגרת פעולות המאבק וההעפלה וגרימת הפרעות לחיילים הבריטיים שומרי ה"עוצר", שהוטל לעתים תכופות על חיפה העברית. אם כי היה בן משק עמד לצאת להכשרה עם גרעין של הצופים. אך משהורגשו באויר, עם הציפיה להכרעת עצרת או"ם, אותות הסערה הגדולה המתקרבת, נשאר עם חבריו בעיר ואחרי חיפושים מרובים מצא לו עבודה במחרטה. אחרי זמן מועט פרצה הסערה והוא התיצב לשירות בחי"ש, שמר בעמדות בעיר התחתית והתאמן לקראת הבאות. נשלח לקורס מ"כ קרבי ואחר-כך הצטיין באימון מגוייסים צעירים ואף קשישים ממנו, שכבר שירתו בצבא של ארצות שונות. הועלה לתפקיד מ"מ ואחרי קורס נוסף הוסמך לדרגה זו, אך היתרונות המעטים, הכרוכים בדרגה, היו למורת-רוחו. מפעל לפעם היה אץ לבקר אצל הוריו כדי להרגיעם. חלק ניכר של גרעינו הועבר לדרום והוא הושאר בשירות אימון והדרכה, משום שהצליח בו מאוד ונתחבב על חניכיו ומפקדיו. רבות הפציר במפקדיו שישלחו גם אותו לחזית כי הישיבה בעורף, במחנות האימונים, העיקה על מצפונו. לאחד מחבריו, שהועבר לחזית הדרום, כתב: "אני רק שואל, אם משאירים אותנו בשביל מצעד הנצחון, שמא חוששים שלא יישארו חיילים אחרים?".

אחרי השתלמות במקצועות מיוחדים ושירות בהדרכה חטיבתית למפקדים נשלח סוף-סוף לחזית. השתתף בהרבה קרבות במערכות ג'נין, חיפה, עכו ועוד, בתפקיד מ"מ בגדודו. באחרונה השתתף בקרב תרשיחה. בשעת אחת הנסיגות פקד על כיתת החיפוי, ניגש לעזור למקלען שנפגע, וגם הוא נפצע באגן הירכיים, ובמצב זה הוסיף לתת פקודות. ואף בדרך, כשהובל אל רופא בנהריה, עוד היתה דאגתו נתונה לשלום חבריו. כעבור שעות מספר מת שם בשעת הניתוח ביום 19.7.1948. בו ביום הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בנהריה.