טוראי גדליהו "גידוצ'י", "קארצ'י" קוגלר ז"ל

קורות חיים

בן שמואל ושושנה. נולד בכ"ד במרחשון תר"ץ (27.11.1929) בטימישוארה, רומניה. למד בבית-ספר תיכון עברי למחצה והיה פעיל בתנועת הנוער הציונית "הבונים".

ב-8.7.1944 הגיע לארץ עם הוריו באנית ההעפלה "קאזבק". הצטרף להכשרה מגוייסת בקיבוץ אפיקים. היה בין המלהיבים את כל הקבוצה להתגייס לפלמ"ח. ב"שבת השחורה" ב-1946 נאסר גם הוא ואחרי 3 ימים שוחרר בגלל גילו הצעיר. חזר לאפיקים ובעזרת נער בן 14 ניהל במשך חדשים את הדיר כדי למלא את מקום המבוגרים העצורים. עבר להתאמן ברמת-הכובש, ואחר-כך עם כל קבוצת ההכשרה עבר לקרית מוצקין.

בדצמבר 1948, כשנדרשה קבוצתו לגייס שלושה אנשים לצבא ההגנה, התנדב הוא בין שמונה, וזכה בהגרלה להיות בין השלושה. השתתף ב-46 פעולות קרב, ובכלל זה ב"שיירת יחיעם", והוא הגיע ליחיעם במכונית הראשונה ונשאר חדשיים וחצי במצור. בקרב הגדול על ג'נין גילה גבורה ואומץ להפליא, כשאזלה תחמשתו הוסיף להילחם באבנים והפיח רוח גבורה בחבריו: "הלא בין כך ובין כך אנו אבודים, לפחות נמות בכבוד ולא ניכנע" (ב"שיר המרד", אפיקים 1946, כתב: "קומה לקרב, הדור הצעיר, / ימות נא המת ויומנו יאיר").

בקרב ליד תרשיחה נצטווה כמפקד כיתה לחפות על נסיגת תשעים חיילים מפני 4000 אנשי קאוקג'י. הוא וששת חבריו עיכבו את חיל האויב עד שהתשעים יצאו מהסכנה. שם נפל עם כיתתו ביום י"ב בתמוז תש"ח (19.7.1948). נקבר בנהריה ב-29.7.1948.

גדליה קוגלר מונצח באנדרטה בבית העלמין של קיבוץ נחשולים, עם יתר חבריו מגרעין נחשולים שנפלו במלחמת השחרור.