דוד נפתלי מרמור ז"ל

קורות חיים

בן אליהו ויהודית. נולד ביום 27.12.1926 בצפת. דור רביעי לילידי הארץ. בהיותו בן 8 נתיתם מאביו וגדל בבית סבו וסבתו. משסיים את בית-הספר העממי בחיפה החל לעבוד. בן 16 יצא להכשרת "הנוער העובד" בגבעת-השלושה והצטרף שם לפלמ"ח. בסיימו את הכשרתו חזר לבית סבו בחיפה. שם עבד במכונאות והשתדל למלא את רצון סבו וסבתו. בערבים היה שוקד על ספריו ומבלה את זמנו בחוג חבריו.

עם פרוץ מלחמת-השחרור התגייס מיד גיוס מלא ולא הועילו הפצרות בני משפחתו, שניסו לעכבו מכך בגלל מצב-בריאותו הרעוע. הוא התייצב מיד בלי כל היסוסים ובלי ידיעת אף אחד מהבית. כאשר נודע הדבר לסבתו היא אמרה לו שתמסור לועדה הרפואית שהוא סובל מזעזוע עצבים, והרופאים אסרו עליו כל פעולה של התרגשות. אולם, הוא ענה בשקט מנומס אשר בו התחנך: "סבתא, אם תמסרי זאת לועדה הרפואית אהיה נאלץ להתיצב מחדש במקום אחר. אני קצת מפחד, אולם זה יעבור אחר טבילת האש הראשוה". כך החליט דוד ובשום אופן אי אפשר היה לשנות את דעתו.

כעבור חודש להתגייסותו כתב הביתה מכתב בו הוא כותב כי הצטרף ליחידתו (פלמ"ח). מכתבו היה עליז, מלא חיים ומלא תקוה ואמונה והודיע שיבוא בעוד ימים מספר לחופשה. אלא שיחידתו נשלחה לפרוץ את הדרך לירושלים, ומשם לא חזר.

נפל ביום 22 באפריל 1948 בקרב בנבי-סמואל, עם שאר הלוחמים שעמדו בגבורה מול מאות אנשי האויב. ב-25.4.1948 נקבר בקרית-ענבים.