סגן מרדכי מקסי ליפשיץ ז"ל

קורות חיים

ליפשיץ מרדכי ("מקסי") בן יחזקאל ופנינה. נולד ביום 22.7.1924 בשונינגן שבהולנד. עלה ארצה עם הוריו ב-1935. מילדותו בלטו בו כשרון מוסיקלי ונטיה לאמנות המשחק (ביחוד לקומדיה קלה). בנעוריו היה סוליסט במקהלה דתית בתל-אביב ובבגרותו קיבל שיעורים דרמטיים מאחד משחקני "הבימה" והתחיל בפיתוח קולו (באס- באריטון בעל צליל חם וגברי). אך תנאי החיים ודרישות החובה למולדת לא נתנוהו לספק בשלמות את שאיפותיו האמנותיות. אחרי גמרו את בית-הספר העממי הלך להכשרה בכנרת. משם גויס ב-1940 לצבא ההולנדי. התאמן באנגליה, השתתף בפלישה לאירופה בחטיבה הולנדית שבחיל-הפלישה הקנדי ובשחרור ארצוה-השפלה ועלה לדרגת סמל.

אחרי הנצחון היתה לו הזדמנות לצאת לשנה לאמריקה, אך הגעגועים על הארץ משכוהו הביתה מיד אחרי שחרורו, בדצמבר 1945. בחיים האזרחיים הסתדר כלוטש-יהלומים ונשא אשה. בשובו לארץ הצטרף לארגון ה"הגנה" בגוש דן ונשלח מיד לקורס מ"מ, סיימו בהצלחה ונמצא מוכשר בסגולוחיו האישיות לפיקוד. שירת בתפקיד מפקד פל"ם באזור רמת- יצחק (בחורף תש"ח בגיוס מלא) עד להקמת צה"ל. אז נתמנה למ"מ בחי"ם והשתתף בקרבות ובהחזקת המקומות בקולה, טירה ובית-נבאלה.

השירות בחי"ם היה מועט וקל מדי בעיניו ורבות השתדל שיעבירוהו ליחידה קרבית ממשית, אך נתברר שגם בחי"ם נדרשת הקרבה והוא נענה לדרישה במלואה. בהיותו אחראי לעמדה הקיצונית במשלט אחד ליד מודיעין הותקפה העמדה - בתקופת ההפוגה - על-ידי כוח מרובה פי ארבעה. בהתחלת הקרב נפצע בכתפו, וכך זחל למכונת-היריה וניסה להפעילה. משלא פעלה פירקה ותיקנה והרכיבה מחדש - ובינתים ניהל את קרב ההתגוננות של אנשיו, שנתמעטו מחמת פגיעות האויב - והמשיך לירות עד שאזלו כדוריו, וההחזקה בעמדה זו במשך שעות איפשרה ליתר חלקי הפלוגה (כ-75 איש) לסגת ולהינצל. כשנחלש כוח האש של עמדתו והאויב יכול להתקרב אליה, נהרג ביריה מקרוב. זה היה ביום 24.9.1948, בדיוק ביום מלאות שנתים לנישואיו.

נקבר בנחלת-יצחק ב-26.9.1948 בפקודת המטכ"ל מיום 28.9.1949 הועלתה דרגתו בצה"ל לדרגת סגן (סגן-משנה).