שמעון סיגברט סיגי וייל ז"ל

קורות חיים

בן שרה ושלמה סלי. נולד בשנת תרס"ו (1906) בוירצבורג שבגרמניה. שם למד בבית-ספר יסודי יהודי וסיים את לימודיו בבית-ספר תיכון כללי. אחרי-כן השתלם בלימודי שפות באוניברסיטה. שמעון היה צעיר בעל השכלה רחבה, אוהב ספר ורב ידע במוסיקה קלאסית. גם הצטיין במשחק השחמט. לאחר עלות הנאצים לשלטון עבר להתגורר עם אחותו אילזה בלום, בשווייץ, אך מאחר שלא הצליח לקבל אשרה לישיבת-קבע המשיך בנדודיו והגיע לפאריס. ב-1933 עלה לארץ ישראל והצטרף לאחד הקיבוצים. כעבור זמן קצר עקר לתל אביב ומצא את פרנסתו בעבודות מזדמנות, בעיקר בתרגומים משפות זרות. ב-1935 נשא אישה וכעבור שנה נולדה בתו היחידה, שעות רבות ביום הקדיש לרעייתו ולבתו והרעיף עליהן אהבה רבה.החיים בארץ היו קשים עליו מאוד, אך הוא לא התחרט מעולם על שעלה ארצה

והרגיש שייכות אמיתית למקום. תמיד טען שהארץ היא המקום היחיד בעולם שיהודים יכולים להרגיש בו בבית. תהפוכות מלחמת העולם השנייה השפיעו עליו מאוד. הוא ראה סכנה גדולה לאנושות בכלל ולעם היהודי בפרט בהשתלטות הנאציזם והרגיש שעליו לתרום את חלקו למלחמה נגד הגרמנים.

בתחילת 1941 התגייס לצבא הבריטי והוצב לפלוגת נהגים. הוא שירת באזור חיפה ושם גם מצא ביום י"ח בסיון תש"א (13.6.1941) את מותו בהפצצת האוייב על הבסיס בו שהה אותו זמן. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין בחיפה. הניח אישה ובת, הורים ואחות. הוריו נפטרו בנכר שנים מספר לאחר נפילתו. נכדו אמיר-שמעון פפר נקרא ע"ש סבו.

שמו נזכר ב"ספר העתונאים", ב"ספר ההתנדבות" ובספר "יזכור" שיצא מטעם "מכון ז'בוטינסקי".