יעקב שוויקי ז"ל

קורות חיים

בן פנינה ומשה. נולד בשנת 1902 בעיר העתיקה בירושלים למשפחה מסורתית ומכובדת שעלתה מחלב שבסוריה. שם עברה עליו ילדותו וברבות הימים עברה המשפחה לשכונת שמעון הצדיק, היא שייח ג'ראח היהודית, ובה חמישים משפחות של אנשי עמל צנועי הליכות. לאחר שנות לימוד ב"חדר" ובבית-ספר עממי נאלץ יעקב להפסיק את לימודיו כדי לסייע בעול פרנסת המשפחה. כבר בנעוריו היה פעיל ב"הגנה", ובשנת 1934 התגייס למשטרה. היה דמות בולטת בשכונה: גבר חזק וזקוף, הדור בלבושו ומסייע לחלשים. בעיני שכניו הערבים סימל את היהודי השומר בגאווה על כבודו הלאומי. כחבר ה"הגנה" היתה פעילותו חשאית, אך מפה לאוזן התהלכו סיפורים על מעלליו: על חיסול כנופיה ערבית בידיו ובידי חברו שהתחזו לערבים; על יציאתו לכפרים ערביים כדי לרכוש נשק בשביל ה"הגנה" וכיו"ב. בבית שוויקי נבנה ה"סליק" (מחבוא נשק) הראשון של ה"הגנה" בשכונה, ושם גם שכנה המפקדה

האזורית של ארגון זה. בשנת 1939 ירד, בתפקידו כנוטר, לסדום לאבטח את פעולות הפיתוח באזור. באותה שנה החלו עורכים שם מחקרים גיאולוגיים וכשהגיע הגיאולוג הבריטי בלייק נבחר יעקב להיות שומרו האישי. ביום כ"ח בסיוון ת"ש (4.7.1940) באחד מסיוריהם ליד שפך זוהר, בקרבת נחל חימר, הותקפו השניים ונהרגו בידי כנופיית רוצחים. יעקב הובא למנוחת עולמים בבית הקברות שבהר הזיתים. הניח אשה, שלוש בנות ושלושה בנים.

במקום הרצח, מפגש נחל פרצים, חימר וזוהר הוקמה לזכר בלייק ושוויקי אנדרטת זכרון המשקיפה על פני ים המלח והר מואב. לאחר מלחמת ששת הימים נמצא כי קברו של יעקב נהרס על ידי הירדנים ולאחר מאמצים רבים אותו ושופץ מחדש.