טוראי יעקב רייס ז"ל

קורות חיים

בן אריה ורבקה. נולד ב-24 באפריל 1930 בלבוב שבפולין. בן יחיד להוריו. בעיר- הולדתו למד בבית-ספר עממי והיה ראשון בכיתתו. בפרוץ מלחמת-העולם השניה נמלט עם הוריו לרומניה, מקום שם עברו על המשפחה שנות-המלחמה הקשות. המשיך בלימודיו בגימנסיה, שנוסדה על- ידי פליטים פולניים בעיר קראיובה שעל- יד בוקרשט. גם במוסד זה, בו שלטה רוח עויינת ליהודים, הצטיין בלימודים. נתחבב על מוריו וחבריו על אף היותו היהודי היחידי בין הנוצרים. בשנת 1944 עלה ארצה עם הוריו. בבואו הנה מצא עולם בלתי מובן לו והרגיש את עצמו כזר. אולם למד מהר את השפה. בשנת 1945 נתקבל כתלמיד למחלקה החמישית של הגימנסיה "הרצליה". וכעבור חדשים אחדים היה ליהודי נלהב ומסור לרעיון הציוני. בהתלהבות התמסר ללימודיו העברים ועשה בהם חיל. באנגלית היה מיד לתלמיד הטוב ביותר בגימנסיה. עוד בהיותו במחלקה החמישית הצטרף לגדנ"ע ומילא את תפקידיו בנאמנות. נטה ביחוד למכונאות, ובימי החופשה עבד במוסך כדי להכיר את המכונות. בפרוץ מלחמת-השחרור התגייס וסיכל את מאמצי הוריו לשחררו מהצבא או להעבירו לפחות לתפקיד לא-קרבי. שבועות מספר עבד במשרדי מטה חיל-האויר, אולם סירב להמשיך בכך, בטענו שאין הוא יכול להישאר בעורף בשעה שחבריו נלחמים בחזית. לפי בקשתו הועבר לבית-הספר לטייסים, ואף שם הצטיין ומדריכיו ניבאו לו גדולות. ב-10 בדצמבר 1948 בא הביתה לחופשה קצרה, חלה, אך סירב להישאר בבית ומיהר לחזור לבסיס-האימונים, כדי שלא לאחר את הבחינות.

בדרך נפצע קשה בתאונת-דרכים. נלקח לבית-חולים ושם מת כעבור חמישה ימים ב-17.12.1948 נקבר בחיפה ב-19.12.1948 "בשמונת הירחים, בהם לימדתי את יעקב רייס ז"ל, נתרשמתי ממנו וראיתיו כעלם ישר הולך, וישר חושב, עדין-רגש ואנין-דעת, מכבד הורים ומורים ומוקיר ספר וספרות" - כתב עליו מורו ראובן אבינועם (גרוסמן).