טוראי אלכסנדר בוכן ז"ל

קורות חיים

בנם היחיד של יוסף ולולה. נולד בצ'רנוביץ, בוקובינה, רומניה, ב-24 בפברואר 1928. היה בין התלמידים הראשונים והמוכשרים בכל בתי-הספר שלמד בהם.

עם כניסת הסובייטים לצ'רנוביץ נתקבל לכיתה הששית בבית-הספר האוקראיני ולאחר שבוע ימים כבר עבר לכיתה השביעית. גמר את בית-הספר בהצטיינות. לדברי מורו היה "התלמיד הצעיר בין כל התלמידים הסובייטיים אשר גמרו בית-ספר תיכוני בגיל זה". אחרי-כן למד בבית-ספר טכני רוסי.

אחרי בחינות-בגרות נכנס לטכניון בבוקרשט. שם הצטרף לתנועת-נוער ציונית ובלבו השאיפה לעלות לארץ-ישראל.

גבה-קומה ויפה-תואר. התחבב בדמותו הבהירה על כל יודעיו. מסירותו לכל אדם, לחי ולצומח, כנותו ונימוסיו הנאים- הצטרפו לשלמות הרמונית ומלבבת.

בעל כשרונות מיוחדים לקונסטרוקציה. הרבה להתעניין במתימטיקה ובפיסיקה. ידע להרכיב ולפרק כל מכונה שנזדמנה לידיו. מוריו הוקירוהו בגלל כשרונותיו.

ב-1946 יצא עם בית הוריו את רומניה דרך יוגוסלביה לארץ-ישראל. בדרכם זו שהו שנה וחצי. בהגיע לחיפה אנית-המעפילים "כנסת ישראל". אשר בה הפליגו, השתתף בהתנגדות הנמרצת של מעפילי האניה לגירושם מחופי הארץ. באניה הותקנו לפי הצעותיו ובהדרכתו כלי משחית והצתה שונים, אשר היו צריכים להשתמש בהם בהתנגדות זו. עם דיכוי ההתנגדות הוגלתה האניה על-ידי הבריטים לקפריסין. בקפריסין ניצל במרץ את זמנו, למד עברית ותנ"ך, ואף לימד בחוגי נוער מתימטיקה ופיסיקה. השתלם וקרא הרבה. לא חדל לבקש דרכים להגיע ארצה.

מיד עם בואו לארץ נרשם לטכניון בחיפה. ביקש לבחור מקצוע המאפשר גילויי יזמה ופעילות, ובחר במקצוע החשמל. בטכניון למד שני ימים בלבד.

ב-28.12.1947 התגייס עם כל הכיתה שלו ל"הגנה", אף כי היתה לו הזכות, כעולה חדש, להיות משוחרר מפעולה צבאית במשך ששה חדשים. לא רצה גם לנצל את זכותו כבן יחיד להוריו. בסוף ינואר 1948 קיבל חופשה מיוחדת ללימודים ולמד במשך 2 חדשים בטכניון.

במארס 1948 התנדב שוב לצבא ההגנה. השתתף בקרב לשחרור חיפה, בהגנת הדרך מזכרון-יעקב לחיפה. בקרב על עכו וג'נין, בשער-הגולן, באפיקים, בקרבות הגליל, בצה ובבקעת הירדן (דגניה, משמר-הירדן). התחבב על כל החברים בגדודו, וידעו אותו כאיש מסור וחברתי ביותר- הנכון תמיד לעזור לזולת. בין קרב לקרב לא פסק מלימודיו. הרבה לקרוא ולמד את טבע הארץ. רק כשגברו הקרבות החזיר לביתו את הספרים בנימוק כי אין זו שעתם.

יומיים לפני ההפוגה השניה, ביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948), נפל בקרב על משמר-הירדן.

נקבר בראש-פינה ביום 18.7.1948

מפקדו אמר עליו: "הוא היה מן הטובים שבינינו".