אלבום תמונות
פוריה, נובמבר 1947
זה כמה ימים לעבודתי אצלנו במקום העצמאות. ההרגשה ומצב הרוח מצויינים. נעים לחיות ולעבוד עם החבריא, לצאת השכם לעבודה ולחזור עם דמדומים. ובמיוחד לי, שזמן כה רב לא עבדתי...
עין-גב, 29.12.47
...מי יודע מה מחכה לי עכשיו. יודעי דבר מנבאים לי חיים קשים. אבל את השקפתי על החיים את יודעת: שאפשר מכל דבר ומצב (ויהיה זה אפילו בתנאי-חיים הקשים ביותר!) למצוץ את הטוב ולהיות מבסוט. צריך רק לדעת לחיות!
פוריה, 30.12.47
לפני דקות מספר שמעתי ברדיו על הרצח בבית-הזיקוק. הרגשתי משונה, פשוט איני מסוגל לעבוד... - באם אתבטא אחרת, אומר לך פשוט, - הידיים מגרדות... עוד לא היתה לי בחיי הרגשה כזאת: אינני יודע אפילו איך להגדירה. מאחר שנודע לי ענין "עין-זיתים" - הרי גם אלה הם בחורים שלי! ממש להשתולל, ושוב הגירוי בידים...
נגבה, 19.3.48
...לו ראית איך קיבלו החבריא את הידיעה על היפרדי מעליהם היית ודאי מודה שאפילו רק למען זה כדאית כל העבודה והטרחה שעשיתי למענם. ובאמת, חבל לי, אולי יותר מאשר להם, לעזבם, כי פשוט איני יודע מהיכן אמצא סבלנות בזמנים אלה לעסוק במלאכת ההדרכה במקום...
חולדה, אפריל 1948
ודאי תקראי בעתון על מה שהיה כאן היום ("לגמרי לא רע"...), גם הפעם, כרגיל, יצאתי בריא ומרגיש מצוין... במשך השבוע הספקתי לאבד חלק מאנשי פלוגתי בקרב ע"י חולדה וחלק בכיבוש דיר-מוחסין... אינני יודע משום מה צר לי על כל אחד שנופל, וחדלתי מלהיות אדיש, כפי שהייתי עד כה...
(יום לפני נופלו) חולדה, 19.4.48
...רק היום חזרתי, מאחר שלא ישנתי כל הלילה, ועם חשיכה אנו עוברים ירושלימה. עכשיו מי יודע מתי נתראה. פשוט צבא.
...הרגשה משונה מלוותני... באם תוכלי בקרי בליל-הסדר אצל הורי, אולי יתנחמו לפחות בך...
מתוך "בני קרית חיים"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח