לדמותה
מי שהכיר את מרים מקרוב, עמד ודאי על סגולותיה הנפשיות. לעתים קרובות היתה לחבריא ממש כאם בעצותיה ובדאגתה. כולם היו לה חברים והיא לא ביכרה את האחד על משנהו.
בכל לבה הגתה את רעיון הקמת המדינה העברית, ואם כי גדלה בבית הדוגל ברעיון פציפיסטי, נקלטה בחברה הפלמחית כאחת מהם.
מעיינת היתה תמיד ברעיונותיו ומעשיו של גאנדי וקוראה בבטאון קב' מגנס.
בת 7 עלתה ארצה ועם תום הלימודים בביה"ס העממי, התלבטה רבות אך לסוף המשיכה בחוות הלימוד בפתח-תקוה.
תחילה מכונסת בעצמה מאוד, התנערה אח"כ ונכנסה לחברה. אהבה לשקוע בעבודה ושאפה לטפל בילדים מאהבתה אותם.
מספר שבועות לפני עלייתה לצפת. באה ל"עזרת הורים", אך על אף הפצרת הוריה לא נשארה שם, באמרה:"איני יכולה להשאר כאן בזמן שכל החברים בצפת".
היתה קשורה מאוד לחבריא, אם כי לא רצתה להישאר חברה בקיבוץ.
ההורים
מתוך הספר "מצבות עלי דרך", ספר הזכרון של משק יפתח
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.