אלבום תמונות
רחביה נולד בד', דחול המועד, סוכות תרע"ו, בעיר ריפין שבפולין. בשנת 1924 עלתה כל המשפחה לארץ. זמן מה גרנו בתל אביב. בינתיים, עד שעברנו לבני ברק, למד רחביה בבית ספר "תחכמוני". מתוך רצון לחנך את רחביה בדרך המסורת ולשמור עליו מפני ההתפקרות, נשלח לישיבת "עץ חיים" בעיר העתיקה בירושלים. שם שהה שנה וחצי.
ירושלים המכונסת בחומות העיר העתיקה והחיה את חייה המיוחדים העיקה על רוחו של רחביה, והוא החל לדרוש להעבירו למקום אחר. ואם כי הלך בדרכי הישיבה ושקד על לימודיו, הרי נפשו תססה ולא ידעה מנוח עד עזבו את ירושלים. לפי בקשת ההורים המשיך את הלימודים בתלמוד תורה "תפארת ציון". גם כאן לא רצה להמשיך עד שנתקבל לבית הספר העממי בבני ברק. עם גמרו את לימודיו החל לעבוד על ידי בבנין והוסיף להשתלם בשיעורי הערב של ביה"ס הטכני "מונטיפיורי".
את עיתותיו הפנויות הקדיש להקמת סניף הנוער העובד בבני ברק. רחביה השקיע בסניף, מרץ מסירות ויזמה. חברותו בהגנה מתחילה בגיל צעיר. כבר בתקופת המאורעות תרפ"ט מילא תפקידים בארגון ההגנה המקומי. מיד לאחר המאורעות נכנס באופן רשמי להגנה.
אחת התכונות שציינו את רחביה היה צמאון ללימודים. התמסר להשתלמות במקצוע ותיכנן תכניות להבא. אך חינוכו התנועתי, הוציא אותו ממסלול החיים הרגילים והוא יוצא להכשרה. מפאת מצד מיוחד בבית, נדרש רחביה לעזרה. חדשי הימצאו בבני ברק, היו לו חדשים של סבל נפשי בלתי פוסק. לא יכול היה לעמוד בזה, הפסיק את עזרתו וחזר להכשרה.
כאב, שמחתי, כמובן, לכל ידיעה טובה עליו. ואכן הרגשתי בו ברחביה סגולות מיוחדות העתידות להביאו לדרך חיים נכונה. כפי שתיאר לו בדמיונו, עליתו האישית החלה עם הצטרפותו לשייח אבריק, נראתה לי טבעית מאוד, באשר ידעתיו והכרתי את תכונות הנפש שלו.
על דרך חייו ומעלליו בהגנה, יעידו חבריו שהיו במחיצתו והכירוהו מקרוב. אני יכולתי רק ללוותו מרחוק, כלוות אב את בנו בנמצא בריחוק מקום.
רחביה נפל בדרך לירושלים בה בילה חלק מילדותו וכך נשלם מעגל חייו. ונחמתי היחידה היא, כי רחביה שיתף את עצמו בגופו ונפשו בשחרור הארץ ושחרור ירושלים ובזה נתן את חלקו בהקמת מדינת ישראל.
דברים נוספים לזכרו נמצאים, בתא הנופל בחדר ההנצחה, בבית הפלמ"ח.