אין אני "אמא" הבאה לספר הלל על יובל. מתוך הנחה שהדבר איננו לפי רוחו.
עד שנתו העשירית נהגתי אני לטייל איתו הרבה. מאז מלאו לו 10-11 שנה נהגתי לשלוח אותו בכל חופש לאחד המקומות בארץ, בעיר ובכפר. וכך עשירה אני במכתבים ממנו. מבית השיטה ומנהלל, מכפר ויתקין ומירושלים ועד שנתו האחרונה מן הגליל.
בתקופה מאוחרת יותר שוב נשלח לכל פינה בארץ, והפעם לא על ידי. מישהו נעלה יותר שוב נשלח לכל פינה בארץ, הפעם לא על ידי. מישהו נעלה יותר שלחו, ואני רק ליויתיו ובקרתיו עד כמה שניתן. 19 שנה היה לי בן-חבר, תשע עשרה שנה מלאות ענין ויופי.
את המושג תנחומים אין לצרף, כי אין בעולם ניחומים.
לא זכינו להביאו לקבורה והשתתפנו בהלווית י"ח קורבנות חיפה שהיתה בערב החג.
בערב, בבית סבא וסבתא, בית מסורתי, הסדר מתקיים, הכל מסובים ליד השולחן ואנו בתוכם. ביניהם אורחים שלא מבני המשפחה כנהוג בכל שנה, שנתבקש בכל תוקף להשתתף. כולם מציגים בהגדות וגם אנו, אם כי אין אנו רואים דבר. רק קולו של סבא נשמע, כשהוא קורא בקול ומתאמץ להסתיר את רגשותיו.
משפחות רבות שכלו באותו יום, לפנוי ואחריו את ילדיהן היקרים; גורלו של הדור הוא, אין מנוס.
החלטנו להנציח את זכרו בהחלפת שם משפחתנו ל - יובל.
הוריו.
מתוך "לנופלים בנבי יושע"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח