דפנה, 15.11.1947
... המטרה העיקרית בהכשרה היא ללמוד לעבוד בכלל, אל תשכחי שרובנו רק עתה גמרנו ללמוד, ולא היה לנו ניסיון בעבודה יום-יומית קשה. במה זה שונה ממצבו של שכיר יום בעיר? ראשית, בזה שתנאי העבודה שונים. בעיר חייב פועל לשמור על זכויותיו בפני הניצול של נותן העבודה, וחייו קשים יותר. שנית, לא יצאנו להכשרה לחפש פרנסה, אלא להכשיר את עצמנו להתישבות בקבוצה אחת, וזה מחייב כמובן עבודה חקלאית וחיי חברה שאינם אפשריים בתנאי העיר. ובכלל, ברצוננו ללמוד את חיי הקיבוץ ולהכירם, במחשבה שהם צודקים יותר מחיי העיר.
... גורם חשוב להצלחת הכשרה הם חייה החברתיים. אם הם אינם סדירים, וכל פרט מרגיש את עצמו בודד ובלתי קושר לחבריו, ברור שכתום תקופת ההכשרה יעזבם, ואז מתפורר הגרעין...
דפנה, 6.12.1947
... האם חשבת פעם, מה הוא ערכה של תנועת נוער? אילו היו מאורגנים בתנועות יותר נערים לומדים, והיו מדריכים יותר - כי אז אפשר לטפל בכל אותם העזובים חסרי החינוך, שהיו ברחוב והגיע וכעת אלינו...
במכתבך ניכרת השמחה בכל משפט, ואני מקנא בכם שיכלתם לשמוח כך. כאן אצלנו לא היו יכולים להיות גילויים כאלה של שמחה...
לי כלעצמי - אינני יודע מדוע - (אולי מפני שלא האמנתי שתתכן אפשרות אחרת) היתה כל הזמן ההרגשה שהחלוקה תאושר; וההחלטה לא הפתיעתני... בינתיים החלו הערבים בארץ להפר קצת את השמחה, בגלל זה לא נהיה בחג בבית...
16.3.1948
... מצב הרוח לאחר המקרה השתפר קצת. אין לומר ששכחנו, אולם בזמן מלחמה משתלטת מין אדישות (אין זאת המילה הנכונה אולם קשה להגדיר זאת) מתרגלים למסגרות שחורות ויודעים שהדבר הכרחי. וה"אדישות" הזאת הכרחית, שאם לא כן אי אפשר להמשיך. צוחקים שוב, מתלוצצים ומתעודדים, כאילו לא קרה כלום...
מתוך "לנופלים בנבי יושע"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח