קורות חיים
בן פאול וחנה. נולד בתאריך י"א בניסן תרס"ז (26.3.1907) בקטוביץ שבפולין. גמר בי"ס עממי ואח"כ למד מכניקה. עלה ארצה בשנת 1936. בשעת מהומות תרצ"ו השתתף בפעולות נגד הערבים, נאסר ונכלא במבצר עכו ואח"כ הוכרח לעזוב את הארץ ולשוב לפולין. היה נהג טקסי בקטוביץ ובקיץ 1939 התגייס לצבא הפולני ושירת כמכונאי קרקע בחיל האוויר. נסוג עם שרידי הצבא הפולני לרומניה ונכלא במחנה הסגר בסלאטינה שבדרום המדינה. שם השתדל להיות לעזר לחבריו. ב-1945 עלה שנית ארצה, עבד כנהג בטחנת הקמח שבמפרץ חיפה ומצא אושר וניחומים על סבלו, בחיק משפחתו (אשתו ושתי ילדותיו).
במלחמת השחרור המשיך בשירותו בהובלת קמח בדרכים המסוכנות. כשהביא משלוח קמח לתל אביב, נשלח להשתתף בשיירה להובלת מזון לירושלים. בהיותו בירושלים גוייס עם מכוניתו להוביל אספקה לגוש עציון. ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) הגיע לגוש עציון, פרק את משאו וחזר בצהרי היום עם השיירה. בדרכה לירושלים הותקפה השיירה ליד נבי-דניאל. האנשים התבצרו בבית שבצידי הדרך, הערבים המטירו אש על הבית במשך הלילה ולמחרתו. כדורים שחדרו דרך קירות הבית פגעו באנשים שונים, ביניהם גם בפיילוביץ. הוא נפל בי"ז באדר ב' תש"ח (28.3.1948). הניח אחריו אישה ושתי בנות.
מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.
בעבודת מחקר של היחידה לאיתור נעדרים התברר כי בקבר האחים של 11 אנשי ההגנה, שהיו במשוריין ופוצצו עצמם עפ"י הוראת מפקדם, כדי לא ליפול בשבי האויב, קבור חייל נוסף שנחשב לאלמוני 48 שנים.
ב-28.1.1996 בישרו נציגי צה"ל לבנותיו, כי החייל הנוסף הוא אביהן הקבור לא הרחק מחלקת הנעדרים אותה נהגו לפקוד. בעקבות הגילוי הוסרה האבן בחלקת הנעדרים ועודכן תאריך נפילתו מ-27.3.1948 ל-28.3.1948.
בי"ז באדר תשנ"ו, 8.3.1996, 48 שנה אחרי נפילתו, זכו בנותיו לראשונה לעלות לקבר אביהן, לטכס גילוי המצבה על שמו.