חיים ברוד ז"ל

קורות חיים

בן ציפורה ושמעון. נולד בא' באייר תרע"א (29.4.1911) בכפר ראדומישל שבפולין למשפחת איכרים שומרי-מסורת. רוח המסורת שבה גדל בילדותו דבקה בו גם כאשר יצא לגרמניה ללמוד לימודים חילוניים ולהשתלם בטכנולוגיה בפראנקפורט ואחר כך בשנת 1933 עלה לארץ ישראל. בארץ המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה ועבד למחייתו כפועל בניין. מאחר שהעבודה בבניין הקשתה מאוד על לימודיו אלה עבר ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. ואולם תנאי הקיום בירושלים היו קשים יותר ולכן יצא לעבוד תקופה קצרה בדרום ים המלח במפעלי האשלג, כנוטר וכמדריך, כדי לחסוך כסף להמשך לימודיו. שלוש וחצי שנים עשה בסדום בתנאי-אקלים קשים, גילה חריצות בעבודתו ונאמנות לחברים ונתחבב על כולם. כמו כן היה פעיל בחיים הציבוריים ונבחר למועצת פועלי המקום.

בימי מלחמת העולם השניה, עם תחילת גיוס המתנדבים ליחידות חיל-הרגלים העבריות שבצבא הבריטי ביקשו המוסדות הלאומיים לשחררו מגיוס זה בראותם את עבודתו בים המלח כשירות לאומי חיוני, אבל הוא לא הסכים לכך באמרו: "אתבייש בפני בני אם לא אעמוד בחזית מול האויב". הוא התפטר מעבודתו והתגייס לצבא. עם קום הבריגדה היהודית (החי"ל) בספטמבר 1944 צורף אליה עם גדודו ובשורותיה גם הגיע לאיטליה, לחזית המלחמה עם הגרמנים.

בראשית 1945, בלילות ה-17 וה-18 במארס יצא חיים עם כמה חיילים מכיתת החפרים של גדודו, הגדוד השלישי, להתקין שביל ברוחב 4 מטרים בתוך שדות מוקשים, שהפרידו בינם לבין עמדות הגרמנים, כדי לאפשר מעבר של טנקים. בהמשך לפעולה זו התקיפו חיילים מגדודו בשלושה טנקים מסוג "צ'רצ'יל" עמדה גרמנית מבוצרת "לה-ג'יאורג'טה" בחזית וילנובה. לפני הטנק הראשון רץ חיים ועמו שלושה חברים, כדי לסמן את השביל שפונה ממוקשים. אש גרמנית מרוכזת ממקלעים וממרגמות הומטרה על התוקפים החשופים. חיים נפגע בצווארו ומת במקום. הוא הובא למנוחות ביום ו' בניסן תש"ה (20.3.1945) בבית הקברות של החי"ל בפיאנגיפיאנו, ליד ראוונה שבאיטליה. הניח אשה ותינוק בן עשרה חודשים. שמו הונצח בספר "הבריגדה היהודית".