קורות חיים
בן בתיה ואליעזר. נולד בא' בתשרי תרפ"ב (3.10.1921) בפתח-תקוה. בהיותו בן שלושה חדשים עקרו הוריו לירושלים ושם עברו שנות ילדותו הראשונות.
כשמלאו לו ארבע וחצי שנים עברה המשפחה לתל-אביב וכעבור זמן עקרה למרחביה, מקום שם החל אביו ללמד בבית הספר המקומי. נחמיה למד בבית הספר היסודי במרחביה ולאחר שתי שנות לימוד חלה אביו והמשפחה חזרה לירושלים. שם המשיך נחמיה בלימודיו היסודיים בבית הספר לדוגמה שליד בית המדרש למורים בשכונת בית הכרם. את לימודיו התיכוניים סיים בעין חרוד ואחר כך היה לחבר הקיבוץ. שם החל לעבוד בענפי המשק השונים ולבסוף מצא את מקומו כעובד קבוע במסגריה שבה עשה חיל ומצא עניין רב.
בקיץ תש"ב עם התקרב הכוחות הגרמניים לגבולות ארץ ישראל, התגייס לחטיבת הפלמ"ח ובשורותיה התבלט בנועם הליכות ובשיקול-דעת. היה דייקן, ממעט לדבר ומרבה להקשיב, נקי דעת ובר לבב.
היתה בו מזיגה נפלאה של זקיפות-קומה אישית וענוה. הוא היה נועז ובוטח בעצמו. מעיניו נשקפו אומץ לב ואומץ רוח. נחמיה לא אהב את הדיבור הריק, סלד ממש בשעות של ויכוחי סרק ודיבורים גבוהים. עינו הפקוחה ראתה ובחנה הכל. הוא חיפש אחר המעשה, שיש לעשות. מוכן ודרוך להעמיד את עצמו בשורה הראשונה.
בזכות כל אלה נתמנה ברבות הימים למפקד ולמדריך. מורה מאיר פנים לתלמידיו, מדריך כובש לבבות לחניכיו, מאורגן ומדוייק. מפקד בעל סמכות טבעית בין החברים, משמש דוגמא ומופת לנתונים לפיקוחו. היה אמון רב אליו, אף הגדולים ממנו התחשבו בדעתו. הוא צעד בראש חבריו מתוך אחריות אף על פי שהיה מפקד ואחראי, מורה ומדריך - נשאר תמיד איש השורה. היה גם שותף בפעולות מיבצעיות, ובכללן העלאת מעפילים בחופי הארץ. הוא היה בין המפקדים שהשתתפו במיבצע שחרור המעפילים ממחנה עתלית (9.10.1945).
אור לי"ח בסיון תש"ו (16/17.6.1946) נערך מבצע "ליל הגשרים" שבמסגרתו יצאו יחידות פלמ"ח לפוצץ אחד-עשר גשרי כבישים ומסילות ברזל בשמונה מקומות בארץ, על מנת לנתקה מן הארצות השכנות. נחמיה יצא בראש יחידת פלמ"ח לפוצץ שני גשרים, גשר הרכבת וגשר הכביש, שנטו על נחל אכזיב. היחידה נתקלה באש שירו נוטרי הגשרים, וארבעה-עשר לוחמים נהרגו: שלושה עשר מתוכם, ונחמיה ביניהם, נהרגו כשהאש פגעה בחומר הנפץ שנשאו אתם וגשר הרכבת נהרס על הלוחמים שתפסו מחסה בין עמודיו. הוא הובא למנוחת עולמים בקבר אחים בבית העלמין שבחוף הכרמל.
בשנת תשכ"ח (1968) הועברו עצמותיהם של י"ג חללי הפעולה לקבר שנכרה בלב האנדרטה שהוקמה לזכרם במקום נפילתם.
הונצח בבית הקברות בקבוץ עין חרוד; קיבוץ עין חרוד הוציא לאור ספר לזכרו ובו מדברי חברים על דמותו ומכתבים ודברי הגות מפרי עטו. כמו כן הפיק קלטת וידאו לזכרו; שמו הונצח גם ב"ספר הפלמ"ח", ב"ספר תולדות ההגנה" ועוד.