קורות חיים
בן חיים וזהבה. נולד ב-ה' באלול תרפ"ח (21.8.1928) בתל-אביב. עם גמר בית-הספר העממי בתל-אביב בחר בהשתלמות חקלאית חלוצית והמשיך בלימודיו בבית-הספר המחוזי בגבעת-השלושה. שם נקשר לחיי העבודה והחקלאות שהיו למגמת חייו. השלים את ידיעותיו בבית-הספר מקוה-ישראל ומשסיימו הצטרף לקבוצת ההכשרה של גבת, שהיתה מגויסת במסגרת הפלמ"ח. היה 'פלמ"חניק' רגיל, שקיבל את כל הדברים כמו שהם ועשה כל המוטל עליו. לא סיפר גדולות, והמעיט בהבלטת עצמו, אהב לשוחח על בעיות הלאום "צריך להילחם ודי", הוא היה אומר, "גם כשאנו נלחמים מצווים אנו להישאר אזרחים ברוחינו".
עוד כבן 14 הושבע כחבר ה"הגנה". הרבה להשתתף באימונים וסיורים ושבילי הארץ היו נהירים לו. בעל חוש חברתי מפותח, ער וחביב. שימש תמיד מרכז לחיי החברה, אם בויכוח ער ותוסס ואם במעשי שובבות בין החברים.
עם אותות-המאורעות הראשונים התנדב לשמירת קו-המים שבנגב ונשלח שמה כנוטר. בתפקיד זה שירת ששה חדשים בסכנות, מארבים, יריות ומוקשים.
עם פרוץ מלחמת-השחרור השתתף בפעולות-קרב רבות בגליל המערבי. בשעת חופשה קצרה שבילה אותה בביתו הותקף בקדחת קשה, אך לפני החלימו ועל אף הפצרות הוריו כי ישלים לפחות את הבראתו, חזר אל קיבוצו בגבת. הקיבוץ נקרא לעזרת קיבוץ משמר-העמק המותקף ובין מגישי העזרה היה גם עמירם. נפל בקרב למיגור כוחות קאוקג'י שהסתערו על משמר-העמק ביום 13.4.12948. הובא לקבורה אל קיבוצו בגבת.