קורות חיים
חיים, בן לוי-יצחק (שו"ב) ובתיה-פייגה, נולד בכ"ה בתמוז תרפ"ג בסטרוז'יניץ שבבוקובינה. למד ב"ישיבה" ובגימנסיה ואחר-כך היה לאינסטלטור. היה ציוני ועברי נלהב מנעוריו. הצטיין בחכמת-חיים וקשישים ממנו נעזרו בעצותיו בתסבוכות חייהם ותלאותיהם (על סגולתו זו סיפר אחד מחבריו בפזמון- ריקוד "חבר חיים" שהושר בקברט תל- אביבי). משהצטרפה רומניה במלחמת- העולם לגרמניה הנאצית נסחב יחד עם אלפי יהודים לעבודת-כפיה במרחקי אוקראינה ובחכמתו ובמסירות נפשו הצליח להציל חיי יהודים רבים. כשעמדו הנאצים לקחת את אחיו, הלך הוא במקומו למחנה-הכפיה שליד אודיסה. הצליח לברוח משם, וערום ויחף, בקור החורף, אחרי כמה וכמה הרפתקאות וסכנות, בדרך של 900 קילומטר ברגל בשטח הכיבוש הגרמני, הגיע הביתה. מיד אחרי שחרור רומניה, ב-1944, אם כי הנסיעה בים היתה עוד בחזקת סכנה, עלה לארץ באניה הראשונה שהפליגה מרומניה. מיד אחרי בואו לארץ החל לעבוד והצטרף ל"הגנה". משהחלה מלחמת-השחרור התיצב לצה"ל. בחלקו במלחמת-השחרור ראה הגשמה מעשית לשאיפת הנקם שיקדה בלבו מאז ראותו את עינויי עמו בידי האויב הטמא, כפי שהביע זאת בשירו "נקם" : "אבל אנו לא נסוג, ננקום בעתיד את העבר וננחיל את הגאולה לעמנו בארצנו". ולאמו כתב, כי "האויב יורה בלי הרף ואני משיב לו ואמשיך לירות כל עוד לא יפגע בי כדורו". וכך המשיך עד שפגע בו כדור האויב ליד משמר-הירדן ב-10.7.1948/7. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בראש-פינה.