רב"ט יעקב דוב מינץ ז"ל

קורות חיים

יעקב-דוב, בן ורבקה-מרים ויחיאל-מאיר, נולד בח' בתמוז תרפ"ה (1925) בגרבולין אשר בפולין. עלה ארצה עם הוריו בקיץ תרצ"ה וסיים בתל-אביב בית-ספר עממי והמשיך ללמוד בבית-הספר המקצועי של ה"מזרחי". אחרי סיום הלימודים עבד כמסגר-מכונאי.

היה מעורה ופעיל בחיי הנוער בתל-אביב. חבר ה"הגנה" מגיל צעיר. פעיל בשורותיה ובוגר קורס מ"כ. השתתף השתתפות פעילה בפעולות המאבק נגד השלטונות הבריטים ובהורדת מעפילים. עם הכרזת או"ם ב-29.11.1947 התנדב לשירות מלא ונכנס מיד לפעולה. שימש מ"כ בחי"ש תל-אביב ובפעולות המיוחדות. השתתף בקרב הקשה ליד "בית היוצק" ובהגנה על שכונת התקוה. רבות סיפרו חבריו-לנשק על עוז-רוחו וגבורתו, על ליל האימים בו התפרצו הערבים לתוך השכונה ושרפו בה בתים מספר. המגינים הצליחו לעצרם ולהנחית להם מכה ניצחת. בין המצטיינים בקרב זה כלוחם ללא חת היה יעקב-דוב. באפריל 1948 נשלח לקורס השתלמות בסביבות ואדי פאליק, ולאחר סיום הקורס נתמנה מדריך בנשק קל בשרונה. השתתף בפעולות סלמה, אבו-כביר. שירת בחטיבת "קריתי" ונכנס עם ראשוני הכובשים ליפו הנכנעת. הועבר לצריפין ולספריה ושם הדריך אנשי חי"ם. השתתף בקרבות עם "הפורצים", בפעולות "נחשון" ובליווי- שיירות. בקרב במשלטי לטרון - אל-קובאב נפצע מרסיס פגז בשוקו ומת מאיבוד-דם, לאחר שהועבר ל"הדסה" בתל-אביב, ביום ז' בתמוז תש"ח (14.7.1948). בו ביום נקבר בנחלת-יצחק. מפקדו ציין את אומץ- לבו בשעת היפצעו, בדרשו מן החובשים לטפל קודם כל באנשיו.