טוראי יוסף שעיה מן ז"ל

קורות חיים

מן יוסף נולד ב-6 ביוני 1922 בברלין, בירת גרמניה. אביו היה סוחר מובהק שהחזיק במסורת יהודית נוסח מזרח-אירופה. בילדותו מת עליו אביו. הציונות הושרשה עמוק בלבו. חניך "המכבי הצעיר". בן 12 ניכרה בו נטיה לציור. היה מצייר סיפורים שלמים בתמונות. בבית-הספר הוענקה לו סטיפנדיה להשתלמות בציור ובדקורציה; משסיים את בית-הספר נאלץ היה לפרנס את אמו ועבד כקשט. כל השנים הללו היה פעיל ב"מכבי הצעיר" והוכר על-ידי חבריו כבעל "ידי זהב" ו"ראש ברזל". "צופה"-במלוא המשמעות. בעל אומץ-לב בלתי-מצוי. בחוש ההומור שלו עינג את חבריו בשעשועים. אמו הציעה לו להגר לארצות-הברית. אך הוא לא ניאות לוותר על חלומו לעלות לציון. לאחר שאמו ואחותו היגרו לאמריקה, עלה הוא לארץ בשנת 1939. בארץ בחר בעבודה חקלאית. שנתים היה ב"חבורת-הנוער" שבקבוצת השרון (רמת-דויד),אחרי-כן במעלה-החמישה ובחדרה. עשה שנת-הכשרה נוספת בקבוצת השרון בענף הפלחה. הצליח בעבודה כעגלון, ועל אף תאונת - עבודה קשה שניזוק בה בפניו, חזר אחרי הבראתו להיות עגלון. כשעבר לקבוצת גזר היה בה מרכז ענף הפלחה ומקיימו מראשית ההתאחזות בקבוצה. גם בקבוצה עסק בציור ובפיסול. עיטוריו להגדת- פסח תש"ד: "עבדים היינו", "הננו ועלינו" "קומו, תועי מדבר"- מעידים על יכולת גראפית בטוחה. ביטל את שאיפתו לציור מפני משיכתו לחקלאות, שגם בה הצטיין. בעל שכל חריף ומחשבה צלולה, חוש המציאות היה מפותח בו ביותר, הצטיין מאד בויכוח והיה מבסס את דעתו. קשה כארז כלפי חוץ, ובפנימיותו - חנון, שוחר צדק ושלום. ראה את תוכן חייו בהתחדשות האדם על ידי קשריו עם הקרקע. חבריו נמשכו אחריו. השתתף גם בהצגות הקיבוץ, אולם רק במחזה שמשך את ליבו. נפל בקרב על הדסה-גזר ביום ג' בסיון תש"ח (10.6.1948) עם חברתו נעמי. נקבר בגזר. זכרו הועלה בחוברת "יומה של גזר".