רב"ט יוסף "(ספי") אהלי ז"ל

קורות חיים

בן יצחק והדסה. נולד בט' בתמוז תרפ"ח. בשנותיו הראשונות התגורר בראשון-לציון ובגדרה, בבית סבו איש ביל"ו. בעודו ילד רך התיתם מאביו, שהיה מורה ושליח הקרן-הקיימת-לישראל. בבית הספר היתה השפעתו רבה על בני כיתתו, הכל חשבוהו ל'גיבור', אף שלא היה כזה. מחנכו הסביר, כי כל זה בא לו בשל תכונותיו: עמידה לימין החלש ורגש החברות המיוחד שלו.

ספי חונך בבית-החינוך לילדי העובדים, בתנועת "המחנות העולים" ובקיבוץ גבעת-השלושה אשר קירבוהו לרעיון חיי הקיבוץ. מבית-הספר החלקאי על שם כדורי. עבר לחיי הכשרה מגויסת בקבוצת גבע ומשם להכשרה בקיבוץ כפר גלעדי. אחרי יום עבודה מפרך, הרבה לקרוא בערבים ושקד על לימודיו המקצועיים. ספי אהב את הטבע והיה קשור אל השדה והמרחב, אהב לטייל, לטפס על הרים, ולהנות מיפי-נוף. היה פעיל בחיי החברה בהכשרה וחבר ועדת התרבות.

ספי הקדיש את רוב עתותיו לאימונים, זאת לאחר שהוטל עליו תפקיד של מפקד כיתה בפלמ"ח ומדריך בנקודות הצפון. במכתב ששלח מקורס למפקדי כיתות לחבריו בהכשרה כתב ספי: "מתיחות איומה היתה מרחפת על פני כל - אנו הושלכנו לתוך הים הגועש, אבל זקופי-קומה ונכונים לכל, להשיב שוק על ירך. אין לכפר על הדם אלא בדם, זוהי הדרך היחידה שהועמדנו בה. זו השפה הברורה ביותר לשכנינו וננסה להבהירה במיטב יכלתנו".

קבוצת ההכשרה שלו התמזגה עם קבוצת "החלוץ" מדרום-אפריקה, בעלותם להתישבות קבע למעיין ברוך. משם יצא לתפקידו, כמ"כ כיתת החבלנים לקרב הקשה על נבי יושע, כאשר התברר שדרגש ההגבהה המיוחד, שעליו היו החבלנים אמורים להניח את תרמילי חומר הנפץ אבד, ואין טעם בהפעלת חומר הנפץ על יסודות הבנין, ספי ומוסה לא אבדו את עשתונותיהם ופקדו על אנשיהם לערום גל של אבנים עד גובה היסוד. ספי נפגע מרימונים שהושלכו מהגג, לפני שהצליח להפעיל את חומר הנפץ. נפל ב-20.4.1948 והובא למנוחת-עולמים בנבי-יושע ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948).