ישראל לוינסקי ז"ל

קורות חיים

בן חנוך ויוכבד. נולד בי"ז במרחשון תרפ"ט (31.10.1928) בעיר ביאליסטוק שבפולין. בן שנה היה כשבא לארץ-ישראל. למד בגימנסיה "הרצליה" ולאחר סיימו את לימודיו השתלם במלאכת סריגה כדי לעזור להוריו, אך בו בזמן המשיך בלימודים. היה בקי בתנ"ך ובאגדה, ולבו פתוח לרעיונות הקידמה, ואמונתו - באדם העמל.

מימי ילדותו הצטיין בשכל חריף ובהגיון. משנכנס לתורה נתחבב עליו ביותר לימוד התנ"ך והאגדה, והיה משתמש הרבה, בשיחה ובכתב, במאמרי חז"ל.

למד תחילה בגימנסיה "הרצליה". אחרי כן ראה צורך ללמוד מקצוע, גם כדי לעזור להוריו, וגם כדי להכשיר עצמו לחיים. ואולם את לימודיו לא עזב, והוסיף לבקר בגמנסיון הערב.

מנעוריו היה חבר תנועת "המחנות העולים" ומגיל 14 חבר ב"הגנה". במסגרת ההכשרה המגויסת הצטרף לפלמ"ח. ובהכשרה זו עבר את המשקים כפר-יהושע, רמת-יוחנן ולבסוף כפר-גלעדי ומעיין-ברוך.

הזיקה שלו להגנת הארץ, נבעה מעמקי נשמתו: "האם נהיה כאן כמו בפולניה, הניתן את עצמנו להישחט באין אומר דבר?" נתברך בשפע לא מצוי של הומור נהג לומר "ראשון ימות מי שאין לו חוש הומור".

התאמן כחובש והגיע לדרגת חובש גדודי. בתפקיד זה פעל עם יחידתו מתחילת המערכה באזורי הגליל העליון. השתתף גם בליווי שיירות בדרך טבריה-מטולה.

בקרב על נבי-יושע הוסיף לטפל בחבריו גם לאחר שהוא עצמו נפצע. רק משהחלו כוחותיו לעזבו נסוג גם הוא משדה הקרב, האחרון כמעט. תשוש ורצוץ כולו נפצע פעם נוספת, פצע אנוש. עוד הספיקו להביאו לכפר גלעדי ושם אחרי שלושה ימי מאבק עם מר המוות נפטר ביום י"ג בניסן תש"ח (22.4.1948) למחרת היום הובא לקבורה בכפר גלעדי. בערב פסח קיבלו הוריו גלויה ממנו: "אל תדאגו לי, אבוא לחוג איתכם את החג". זכרו הועלה בחוברת "על מות" של קיבוץ מעיין ברוך.