רב"ט אליעזר "ילי" שבט ז"ל

קורות חיים

בן אברהם וסוניה. נולד ב-1927 במושב נהלל. שם עבר את כל שלבי החינוך היסודי. גם בספורט היה מהמצטיינים - נפש בריאה בגוף בריא במלוא מובן המלה. בלמדו בבית-הספר המקצועי בחיפה היה עמוד השדרה של נבחרת בית-הספר ושל "הפועל" חיפה בכדורסל, וגם בשאר ענפי הספורט היה מן המעולים.

בסתיו 1947 השתתף בנציגות ארץ-ישראל העברית בפסטיבל הספורט הבינלאומי של הנוער הפועלי בפראג. הוא היה השחקן המרכזי בנבחרת הנוער הישראלי בכדורסל שזכתה בפעם הראשונה בגביע אירופה. בדרכו ספג חויות של הכרת עמים וארצות ומראות-נוף נהדרים, והלקח שהפיק מכל אלה היה: אין יפה כארצנו.

זמן מועט אחרי שובו הביתה הלך אליעזר ("ילינקה" בפי אמו) בעקבות אחיו מנחם והתנדב לפלמ"ח (בגדנ"ע וביתר שלבי ה"הגנה" היה פעיל מגיל צעיר מאד). בכל ביקור קצר בכפר היה מוצא לו שהות-מה לעזור בעבודת-המשק. היה פשוט מטבעו, צנוע ושקט, אבל עליז ושופע אור. חינוכו הבריא, שספג בבית הוריו, הקנה לו, את הנטיה לאמת ולטוהר.

משסיים קורס מ"כ בדליה ונשלח אל הגליל, לא ניתן לו לסור לביקור בנהלל, אך במכתביו שידל את ההורים לסבלנות ולהתחשבות במצב, המחייב דריכות מלאה ומתמדת. כשנודע לו על החלטת אסיפת הורים לדרוש חופשה ויתר נוחות לילדיהם בהכשרה, כתב להוריו: "אני מקווה שאתם לא השתתפתם באסיפה זו, המצב אינו מצדיק שום דרישות".

השתתף בליווי שיירות בין הגליל העליון וטבריה ובהתקפה על כפר המרצחים חסס בגליל העליון.

השתתף בנסיון לכיבוש מצודת נבי-יושע כמ"כ של המקלענים המחפים על הפורצים והחבלנים. עמד על משמרתו עד הרגע האחרון, בין נפגעים מימינו ומשמאלו. במקום, שם עמד מקלעו, של ילינקה, נשארה הערימה הגדולה ביותר של תרמילי כדורים. הוא נשאר אחרון. אחרי שנפצע גם הוא, ניסה לדרדר את עצמו בזחילה במורד התלול, אך כוחותיו לא עמדו לו. מהעמק למטה ראו אנשים, שאחרי חמש שעות של יסורים, הרגוהו שני ערבים ברימוניהם, בשדה הקרב בו נשארו חללים נוספים, ב-20.5.1948.

אליעזר נקבר כעבור 30 יום עם כיבוש המצודה, בקבר האחים בנבי-יושע. באותו זמן היה אחיו מנחם במצור יחיעם ואחר-כך נפל גם הוא במערכת ג'נין.

זכר שני האחים הגיבורים הועלה בספר "אשר שכלנו" לזכר בני נהלל.