אברהם "אברהמיק" כהן ז"ל

קורות חיים

בן אורי ורבקה. נולד ביום ח' בטבת תר"ץ (8.1.1930) בירושלים. בן יחיד להוריו. כשהיה בן שלוש וחצי נתייתם מאביו. ילדותו המיוחדת לא נטעה בו אף צל של מרירות. פניו זהרו תמיד בחיוך ובלבביות. אהב את ביתו, את רעיו וחיפש תמיד להמצא בחברתם. למד בבית-הספר הריאלי בחיפה וסיים את הגימנסיה העברית בירושלים.

אוהב ספר היה ונמשך אחרי לימודי הטבע. משחר ילדותו ניכרה בו נטיה מפורשת למוסיקה. ניגן יפה בכינור ומורו ניבא לו שיהא כנר. עוד בימי לימודיו בגימנסיה הצטרף ל"הגנה". יצא להכשרת הצופים בדפנה והצטרף לפלמ"ח.

"הפלמ"ח הוא המקום המתאים לי ביותר" - היה אומר בהתלהבות. וכאשר העמידוהו על הסכנות הכרוכות בשירות זה, שהוא יכול להימנע ממנו כבן-יחיד, לא נשמע לטענות ולא הסכים להנות מזכויותיו. כקלע מצטיין דרש בכל תוקף לצרפו ליחידה קרבית. "אם כך", השיב, "תצטרך מחצית הנוער העברי שלנו לעבור לתפקידים לא קרביים. אין דרך אחרת מוכרחים ללכת!", אמר לאמו בהיפרדו ממנה ובלכתו לשירות הפעיל.

במכתביו מדפנה תיאר את העבודה במשק, את הנוף המקסים. על אימונים צבאיים לא רמז.

בימי המצור על ירושלים הצליח להגיע לשם באוירון לימי-החופשה הספורים. ביחוד רבתה שמחתו למראה אחותו הפעוטה, שכל כך גדלה והתפתחה בזמן העדרו. מאותה שעה ובמשך כל זמן שהותו בבית, לא עזבו זה את זו אפילו לשעה קלה, כאילו רצו לפרוק באופן הדדי את שפע האהבה שנצטברה בליבותיהם, במשך תקופת פרידתם ולשלם למפרע במטבעות אהבה על חשבון הפרידה העתידה...

עברו ימי החופשה ולחזור ליחידתו לא היתה כל אפשרות, בכל בוקר היה יוצא את הבית בתקווה למצוא איזו דרך לצאת מירושלים, ובכל פעם היה שב מאוכזב. הלא החברים שם ממלאים את תפקידם והוא כאן הולך-בטל... כעבור ימים אחדים פרצה שיירת מזון את הדרך ירושלימה ועמדה לשוב בו ביום. לפתע נכנס אחד מחבריו של אברהם והודיעו כי יש אפשרות להגיע לתל-אביב ואף אמנם יצאו ונסעו בקרון משא פתוח.

בתל-אביב נפגש עם חבריו שלא הצליחו להגיע ירושלימה. גם לחזור לגליל לא יכלו מחמת ניתוק הדרכים. אך, קבוצה קטנה מהם, החליטה לפרוץ לה דרך אל הבסיס, ויהי מה, ואברהם בתוכה. לאחר נסיעות מקוטעות ומסוכנות ביבשה ובים הכינרת, תחת מטר כדורי האויב, הצליחו להגיע לתל-חי, שם היה אז בסיסם. אותה שעה החלו ההכנות לכיבוש מצודת נבי-יושע.

למחרת בחצות הלילה יצאו להתקפה. אברהם פעל כמקלען ביחידה שחיפתה על החבלנים. וכאן יחד עם חבריו מימי-הילדות, אשר כה אהבם, נפל ב-20.4.1948, לאחר קרב אכזרי והוא אך בן שמונה עשרה ושלושה חדשים. ב-20.5.1948 נקבר בקבר אחים בנבי-יושע.