רב"ט שלמה בן נפתלי רוסבך ז"ל

קורות חיים

בן נפתלי ולאה. נולד ב- 1.4.1922 בוינה, בירת אוסטריה. הוריו, שומרי מסורת, חינכו אותו ואת אחיו-תאומו תחילה בגן-ילדים סוציאליסטי שדגל בשיטה פדגוגית מתקדמת. שהותו בין נערים נוצרים עד סיימו בית-ספר עממי טבעה בו את הכרתו היהודית. בשנת 1934, כשחל מפנה בגורל יהדות וינה, תוצאת הכשלון של מהפכת הפועלים, באה הכרתו הציונית לידי גילוי מוחלט והצטרף לצופים העברים. השקפותיו הסוציאליסטיות הביאוהו אל תנועת "השומר הצעיר". ב- 1939 הגיע הוא ואחיו לארץ עם קבוצת נוער עולה שנתקבלה להכשרה בקיבוץ עין-החורש. בתום תקופת ההכשרה שירת במשך 4 שנים כנוטר בתפקיד שומר שדות. בשנות שירותו אלו היתה לו ההזדמנות לתור את הארץ ולהכירה ולאחר זמן-מה נתמנה למדריך אזורי לעניני בטחון ומדריך לילדים ונוער. במתינותו ואומץ-רוחו שימש מופת לחניכיו. ב- 1942 נתקבל עם חברת הנוער כחבר לעין-החורש.

עם פרוץ מלחמת-השחרור נתמנה למ"כ בצבא ההגנה במחלקה חבלית בעמק-חפר. השתתף בפעולות בטירה, טול-כרם וסביבות כפר-יונה. מדברי חבר: "שלמה גילם בתוכו את כל הטוב שבמילה חייל. אכן, הוא היה חייל נאמן לעמו ולמולדתו. מי אינו זוכר את פשטות הליכותיו, את יושרו עד אין גבול ואת אומץ ליבו. זוכר אני אותו עוד מימי הנעורים כצעיר עשוי ללא חת. ראשון לכל מבצע ספורטיבי שתבע אומץ לב.

מעלה אני בזכרוני את הטיול שבו היה עלינו לחצות ואדי עמוק בקפיצה. כולנו היססנו ונרתענו אחור. אולם שלמה העיז בלי אומר ודברים והצליח וכך נסך על כולנו בטחון ויכולנו למכשול.

שלמה קיבל כל תפקיד קשה והיה תמיד מוכן לכל מאמץ. הוא היה חייל בעל הכרה עמוקה ולא הרפתקן. במרוצת הימים התגלה שלמה גם כמפקד שקול ונבון. זכורים לנו ימי כפר הס, כאשר שלמה היה נתון בתוך מערבולת האש ולא איבד את עשתונותיו ואח"כ ימי כיבוש קאקון והחזקתה עליה נתן את חייו.

שלמה נפל בקרב על קאקון בכ"ט באייר תש"ח (7.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין-החורש.

מדברי שלמה שנכתבו בעתון חברת הנוער בא' בניסן תש"ב "אפורה המחשבה על המלחמה ואין ביכולתך לתפוש את כל המציאות המלחמתית, כל עוד זה לא נהפך לעובדה של ממשעבורך. אין לתאר עד כמה החיים הסוביקטיביים שלך יקרים לאני האנידיבידואלי ואף אחד אינו מסוגל לצייר לעצמו את השמדתו הוא. כולנו חפצים לחיות".